מפגשים שיחות וסדנאות
תוכנית מפגשים והרצאות
הליבה העיונית של הפסטיבל עברה מהפיכה של ממש בצורה ובתוכן. התוכנית תתקיים בשעות אחר-הצהריים והערב ויתקיימו במסגרתה ערבי עיון שיארחו לשיחה פתוחה אנשי ציבור, אנשי רוח, אמנים וחוקרים מהשורה הראשונה, לשיחות על קו התפר שבין טכנולוגיה לחברה, מדע ופילוסופיה, ציונות ופנטסיה.
בקיום אלו מהווה הפסטיבל מוקד ארצי ראשון מסוגו למפגשים ולפעילות ציבורית בנושאי עתידנות, ובפרט הסתכלות על התפתחויות צפויות במדע ובטכנולוגיה וההשלכה של אלו על פני החברה.
ערב עיון "אנושות ישנה-חדשה"
יום א', 16.10, סינמטק ת"א – אולם 2
תגבור היכולת האנושית, ממשקי מוח/מחשב, הארכת חיים ו"ריפוי" הזיקנה. שלושה מפגשים יציגו את חזית המדע והטכנולוגיה בתחומים אלו ואת האתגרים האתיים, החברתיים והפילוסופיים שלפתחנו במאה הקרובה – מה הם הגבולות הראויים לתגבור היכולת האנושית, היכן קו הגבול בין בחירה אישית ובין הנדסה חברתית? וכיצד דואגים לצדק חברתי בעולם בו תוחלת החיים הממוצעת היא 200 שנים?
הערב בהשתתפות השופטת דליה דורנר, הרב יובל שרלו, פרופ' אורציון ברתנא, פרופ' חוה יבלונקה, ד"ר אייל דורון, ד"ר דורון פרידמן, עודד כרמלי, דרור פוייר ואורחים נוספים.
ערב עיון "עידן המכונות החושבות"
יום ב', 17.10, סינמטק ת"א – אולם 2
להערכתו של ריי קורצוויל, אחד מחוקרי העתיד המוערכים ביותר בעולם, האבחנה בין אדם למכונה ובין מוח למחשב תיעלם בעוד כשלושים שנה. קורצוויל אימץ את המונח "הסינגולריות הטכנולוגית" (הלקוח מהמדע הבדיוני) ככינוי עבור שינוי מהפכני זה, שאנו עומדים לפתחו.
ההתפתחות המעריכית של טכנולוגיית המידע היא בלתי נמנעת והשנים הבאות מבשרות שינויים דרמטיים, רבים ומהירים – בעקבותם נידרש לשאלות מהותיות על האופן בו אנו מגדירים בינה, תודעה ואנושיות – מהו מחשב? מהו רובוט? היכן קו הגבול בין אדם למכונה – והאם הוא כלל קיים? האם מחשבים חושבים? האם אנחנו?
הערב בהשתתפות פרופ' דוד פסיג מאונ' בר-אילן, פרופ' אלישע מוזס ממכון וייצמן, ד"ר בעז תמיר, איל אמיר מהמדעטק בחיפה, הפילוסוף איל דוננפלד, רן לוי מהפודקאסט "עושים היסטוריה" ואורחים נוספים.
ערב עיון "חיים דיגיטאליים בעידן וירטואלי"
יום ג', 18.10, בית אריאלה
הזהות הוירטואלית כאן, נוכחותה דומיננטית מיום ליום וההפרדה בינה לבין זהותנו "האמיתית" מיטשטשת ונעלמת. מה יקרה כאשר לא תהיה עוד הפרדה כלל? שתי שיחות במבט אל העתיד – האחת על נבואת "האח הגדול" המתגשמת והזכות לפרטיות המתפוגגת, השניה אודות הזהות הוירטואלית העתידית – כיצד ייראו לידה, חיים ומוות און-ליין בעוד עשרים שנה, והאם העידן הוירטואלי הוא זה שישים קץ למוות?
הערב בהשתתפות חה"כ ניצן הורוביץ, עו"ד יהונתן קלינגר, הסופר גיא חסון, הבלוגר והעיתונאי עידו קינן ואורחים נוספים.
ערב עיון "מדינה בדיונית"
יום א', 16.10, בית אריאלה
פוקוס על יצירה ישראלית. שיחה עם שלושה מבכירי יוצרי הקומיקס בישראל – עופר זנזורי, מיכאל נצר ואורי פינק – אודות גיבור העל הישראלי; מפגש נעילה לתחרות התרגום בשיתוף אגודת המתרגמים בישראל בהשתתפות חבר השופטים – רוביק רוזנטל (יו"ר), עירית לינור, גיל הראבן והמתרגמות נינה דיוויס ואינגה מיכאלי ולבסוף – "משכתבים את ההיסטוריה" – שיחה אודות היסטוריות אלטרנטיביות של עם ישראל ומדינת היהודים בהנחייתה של הסופרת והעיתונאית שהרה בלאו ובהשתתפות ד"ר קרן עמרי החוקרת את התחום וסופרים שכתבו היסטוריה שכזו – יואב אבני, יאיר חסדיאל ונאוה סמל.
ערב עיון "מדע בדיוני – עכשיו!"
יום ב', 17.10, בית אריאלה
המפגש הראשי עם אורחי הפסטיבל מחו"ל – סופר המדע הבדיוני עטור השבחים רוברט צ'רלס וילסון וחוקרת המדע הבדיוני פרופ' שריל וינט. מבט עכשווי על הקולנוע, הטלוויזיה והספרות הבדיוניים לצד הסתכלות רעננה על עולם המדע הבדיוני מזווית אסתטית – בעזרתם של האמנים הישראליים אורי דרומר וישראל ראובן.
אורחי תוכנית המפגשים מחו"ל
רוברט צ'רלס וילסון
וילסון הוא סופר מדע בדיוני קנדי עטור פרסים. יצירותיו זכו בפרס הוגו, פרס קמפבל, פרס סטרג'ן, פרס אורורה ופרס פיליפ ק' דיק. סטיבן קינג נודע באומרו כי "[וילסון] הוא כנראה סופר המדע הבדיוני הטוב ביותר שכותב כיום". שלושה מספריו של וילסון ראו אור בעברית בהוצאת גרף: "הכרונוליתים" ו"ג'וליאן קומסטוק" שהיו מועמדים לפרס הוגו, ו"סחרור", שזכה בפרס זה. סחרור זכה גם בפרס גפן הישראלי לספר המדע בדיוני המתורגם הטוב ביותר. וילסון יתארח בפסטיבל במסגרת האירועים המרכזיים שיתקיימו בסינמטק תל-אביב ובבית אריאלה.
וילסון מבקר בארץ בתמיכת גרף הוצאה לאור ובסיוע אגף קשתו"ם במשרד החוץ.
מייקל ואסאר
עתידן ויזם המכהן כנשיא המכון העולמי לסינגולריות ולבינה מלאכותית. ואסאר מנהל את המכון, מטפח את יכולותיו המחקריות ואת תפקידו כמרכז לרב-שיח בינלאומי אודות האתגר והפוטנציאל הגלומים בבינה מלאכותית. ואסאר יתארח במסגרת פעילות הפסטיבל בירושלים – בכנס האקדמי בשיתוף מכון ון-ליר ובסינמטק ירושלים, זאת בסיוע קרן ברכה ואגף קשתו"ם במשרד החוץ.
פרופ' שריל וינט
מנהלת התוכנית ללימודי MA בתרבות פופולארית באוניברסיטת ברוק בקנדה. וינט מתמחה בלימודי תרבות, מדע בדיוני וספרות אמריקאית עכשווית. וינט תתארח בפסטיבל במסגרת האירועים המרכזיים שיתקיימו בסינמטק תל-אביב ובבית אריאלה וכן בפעילות הפסטיבל בירושלים, זאת בסיוע קרן ברכה ואגף קשתו"ם במשרד החוץ.
נוסף לשיחות ולמפגשים לקהל הרחב יתקיימו שני אירועים נוספים:
האי-כנס הראשון בישראל בנושא הסינגולריות
חמד"ע, רח' הפרדס 7 בתל-אביב
יום ב' 17.10.2011, 09:30-16:30
הפסטיבל מקיים את האי-כנס הראשון בישראל בנושא הסינגולריות, בשיתוף המרכז לחיזוי טכנולוגי באוניברסיטת תל-אביב וחמד"ע – המרכז לחינוך מדעי בתל-אביב. יפתח את האי-כנס יזם ומשקיע ההיי-טק יוסי ורדי.
הסינגולריות היא קפיצת הדרך הטכנולוגית שתשנה באופן מהותי את האנושות, תעלים את האבחנה בין אדם למכונה ובין מוח למחשב. חוקר העתיד הנודע ריי קורצוויל חוזב כי על-פי קצב ההתפתחות הטכנולוגית, עידן זה עומד בפתח, ומיועד להגיע עוד כ-30 שנים. כיצד ייראה העולם הזה וכיצד אנו נערכים אליו – על זאת ועוד באי-כנס. לפרטים נוספים ורישום
כנס אקדמי בינלאומי – "עתיד האנושות – עכשיו"
מכון ון ליר, רח' ז'בוטינסקי 43, ירושלים
יום ב' 24.10.2011, 09:30-19:30
כנס אקדמי בינלאומי ורב-תחומי בשיתוף מכון ון ליר בירושלים. במשך מיליוני שנים האבולוציה הטבעית הייתה הכוח המניע מאחורי ההתפתחות האנושית. השפעתה של זו מתקרבת לסיומה, לצד שינוי דרמטי באופן בו אנו מבינים ומגדירים את האדם, את האנושי ואת החברה הסובבת אותנו. את תחילת המשבר הפילוסופי ניתן לאתר כבר אצל דארווין, ניטשה ופרויד, אך הטכנולוגיה המודרנית – ממשקי אדם-מכונה, טכנולוגיית חוש-שישי, עולמות וירטואליים, מניפולציה גנטית, הארכת החיים, מיגור המחלה וחזון קץ המוות – מביאים את המשבר לקדמת הבמה התרבותית, המדעית, האמנותית, הפילוסופית ואף הפוליטית. כנס זה מרחיב את היריעה על פעילות האי-כנס ועוסק בהשלכות תרבותיות, חברתיות ופילוסופיות, לצד המדע והטכנולוגיה.
